#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סו. 1 אשתו ועבדו שקנו עבדים האם אוכלים בתרומה ומנין?	אוכלים דכתיב &quot;וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו&quot; הוא יאכל בו מיותר ללמדו שקנין כספו של הנפש שקנה יאכל גם.	יבמות סו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סו. 2 שנינו במשנה אלמנה לכה&quot;ג אין עבדי מילוג אוכלים בתרומה, מדוע של יאכלו מדין אשה שקנתה עבדים שאוכלים בתרומה (3)?	"רבינא: קנין שאוכל מאכיל אבל קנין שאינו אוכל בעצמו אין מאכיל את עבדיו.<p dir=""rtl"">רבא: מדאורייתא ה&quot;נ שמאכילה אלא גזירה דרבנן שתרגיש שזונה היא אצלו ותצא.</p><p dir=""rtl"">רב אשי (למסקנא): באלמנה כהנת וחוששים שאחר שהאכילה בבית בעלה כשחוזרת לבית אביה תאכיל שם, ואינה יודעת שנעשית חללה, לכן גזרו שלא תאכיל בבית בעלה וגזרו גם באלמנה בת ישראל כדי שלא לחלק באלמנות.</p>"	יבמות סו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סו: 1 המכנסת נכסי צאן ברזל לבעלה, כשיוצאת האם הבעל יכול להביא לה כסף או שיכולה לתבוע את הנכסים עצמם, ומדוע, וכיצד הלכה?<p dir=""rtl"">[ולאיזה עוד ב' דברים הוי נפק&quot;מ?]</p>"	"רב יהודה אמר הדין עמה, משום שבח בית אביה. ר' אמי אמר הדין עמו הואיל וחייב באחריותן ואפ' ביוקרא וזולא כדידיה דמו.<p dir=""rtl"">תניא כוותיה דר' אמי שעבדי צאן ברזל יוצאים בשן ועין לאיש ולא לאשה, תניא כוותיה דרב יהודה שאין הבעל או האשה יכולים למכרם. ואמר רבא א&quot;ר נחמן הלכה כרב יהודה שמסתבר טעמו.</p>"	יבמות סו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סו: 2 מעשה באשה שהכניסה לבעלה גלימה בכתובתה וכשמת היתומים נטלו וזרקו אותה על המת, האם נאסר בהנאה ומדוע?	נאסרים בהנאה, אע&quot;ג דפסק רבא הדין עמה וא&quot;א לסלקה בכסף, כיון דמחוסר גוביינא עדין זה ברשותו וסובר רבא הקדש חמץ ושחרור מפקיעים מידי שיעבוד.	יבמות סו:		
